מסחר בסקיו: עיוותים בחיוך
כתבה קודמת
השוק מתמחר סיכונים באופן שונה לכל מחיר מימוש (Strike), מה שיוצר את "חיוך התנודתיות" (Volatility\ Smile) – עקומה המציגה כיצד סטיית התקן הגלומה IV משתנה מסטרייק לסטרייק. עבור סוחרים מקצועיים, השיפוע הזה (Skew) הוא זירה לציד עיוותי תמחור.
למה העקומה מתעוותת?
במניות, הסקיו נוטה חזק לכיוון אופציות פוט מחוץ לכסף, כי סוחרים משלמים ביוקר על הגנה מקריסה. בזמני דוחות או משברים, פקודות ענק של מוסדיים מעקמות את העקומה לחלוטין. עושי השוק מקפיצים את ה-IV בסטרייקים מסוימים ללא פרופורציה לסיכון הריאלי, ויוצרים עיוות מבני.
האסטרטגיות המנצלות
במקום לנחש כיוון, סוחרי סקיו מהמרים על חזרת פערי התמחור לאיזון סטטיסטי באמצעות שני מבנים מרכזיים:
מרווחי יחס (Ratio\ Spreads): קניית אופציה קרובה ומכירת כמות גדולה יותר של אופציות רחוקות, כדי לחלוב את ה-IV המנופח בקצוות.
מרווחים אנכיים (Vertical\ Spreads): מיקום המרווח בדיוק בנקודות שבהן פער ה-IV בין הסטרייקים הוא הקיצוני ביותר.
בשורה המעשית
פוזיציות כיווניות רגילות מתעלמות מהתנודתיות היחסית. מאחר שעיוותי הסקיו נוטים להיסגר, זיהוי שלהם בזמן אמת מאפשר לייצר רווח מובנה מחוסר היעילות של השוק, ללא תלות בכיוון המדד.
כתבה הבאה