איך להרוויח מריבית גלומה
כתבה קודמת
בשוקי ההון המשוכללים, הקשר בין מחיר נכס הבסיס לבין מחירו של חוזה עתידי אינו מקרי. הוא מוכתב על ידי מודל מתמטי נוקשה הנקרא Cost of Carry (עלות ההחזקה), המגלם בתוכו את הריבית חסרת הסיכון בשוק פחות הדיבידנד הצפוי. אולם, כאשר הביקושים בשוק הנגזרים דוחפים את מחיר החוזה אל מעבר לשווי התיאורטי שלו, נוצרת הזדמנות ארביטראז' מבנית בשם Cash-and-Carry.
המכניקה שמאחורי הארביטראז'
אסטרטגיית Cash-and-Carry מתבססת על תופעת ההתכנסות (Convergence): ביום פקיעת החוזה, מחיר החוזה העתידי ומחיר נכס הבסיס במזומן חייבים להיות זהים לחלוטין. אם נוצר פער שבו החוזה נסחר בפרמיה מופרזת מול נכס הבסיס, הריבית הגלומה בחוזה הופכת לגבוהה יותר משיעור הריבית הנתון במשק.
במצב כזה, גופים פיננסיים יפעלו באופן מיידי כדי לנעול את המרווח:
רכישת נכס הבסיס (Cash): קניית סל המניות או המדד בשוק המזומן (Spot) באמצעות מימון בבלייק או בהון עצמי.
מכירת החוזה העתידי (Carry): כתיבת חוזה עתידי מקביל במחיר המנופח המשקף את הפרמיה.
מאחר שהארביטראז'ר מחזיק בנכס הבסיס ומנגד התחייב למכור אותו במחיר ידוע מראש דרך החוזה, התיק הופך לנייטרלי לחלוטין לתנודות השוק. הרווח אינו תלוי בשאלה אם השוק יעלה או ירד, אלא נגזר אך ורק מגביית הפרמיה המקורית לאורך זמן ההחזקה עד לפקיעה.
הקשר ההדוק לשוק האופציות
התפתחות אסטרטגיית ה-Cash-and-Carry אינה מוגבלת לחוזים עתידיים בלבד. באמצעות עקרון ה-Put-Call Parity בשוק האופציות, סוחרים יכולים ליצור "חוזה עתידי סינתטי".
כאשר נוצר עיוות בתמחור של אופציות הקול והפוט (למשל, כשאופציית Call נסחרת ביוקר יחסי מול אופציית Put מקבילה), הריבית הגלומה בשוק האופציות עולה. ארביטראז'רים ינצלו זאת על ידי מכירת הקול, קניית הפוט, וקניית נכס הבסיס במזומן.
השלכות מעשיות לניהול מסחר
מסחר ב-Cash-and-Carry מייצג את קו ההגנה של יעילות השוק. הפעילות המאסיבית של גופים מוסדיים ואלגוריתמים באסטרטגיה זו היא בדיוק הכוח שמחזיר את מחיר החוזים והאופציות לשיווי משקל מתמטי.
עבור סוחר הנגזרים, מעקב אחר הריבית הגלומה בחוזים ולאורך עקומת האופציות מספק אינדיקטור יוצא מן הכלל לסנטימנט השוק ולרמת הנזילות: כאשר הריבית הגלומה נוסקת, זהו סימן מובהק לעודף אופטימיות וביקושים ממונפים, ולהיפך.
כתבה הבאה